אקדמיה מדברת על קפקא

זה נחמד שאקדמיה מדברת על קפקא, זה נותן פתח לפיתוח הרחבה הגדלה של כתיבת קפקא.

זה גם מאפשר בנייה סיסטמתית של צורת הכתיבה הרעיונות המובעות, הקשר ההתפתחות שלהם המאפיינים של כתיבת קפקא הקשר בינו לתקופתו, אפשר לנתח את כתיבתו מבחינה פסיכולוגית, סמנטית, אופיינית למאפיינים שונים במוצאו, גדילתו התפתחותו ועוד. פנים רבות בו ניתן לנתח כל תופעה תחת השמש.

ויש אנשים שרוצים ללמוד על קפקא דרך האקדמיה, לקבל רושם על תקופתו, על גדילתו וכל מה שתואר לעיל.

אבל יש אנשים שלא מוכנים לקבל מן המוכן, לא מוכנים שיצבעו ויסבירו להם את קפקא.

הם רוצים לחוות את קפקא מתוך נפשם הם. מתוך החוויות שהם עוברים כאשר המשפטים בכתוביו של קפקא מתנגנים בנפשותיהם ומעוררים בהם תמונות הקשורות בנפשם בלבד. הם רוצים תמונה העולה מנפשם כאשר מילות ותיאורי קפקא מנגנים עליה.

החוויה האותנטית קורית כאשר כל גירוי חיצוני, ובמידה זו כתבי קפקא הם גירוי חיצוני, פורט על נימי הנפש (אם יש נימים) או גורם בהדהוד הגירוי להשפיע על נגינתה של הנפש עצמה כאותם שני מיתרים סמוכים, שאחד בריטוטו משפיע על ריטוט השני.  כל כתיבה תרטוט שונה על נפש שונה ונראה  לי שיש הסכמה כי אין שתי נפשות זהות.