פרינג', שוליים או מרכז, טפל או עיקר

חלק ב' (המשך לחלק א'...)

הפרינג' היום הוא רצוי ומחוזר , קהל של היום מחפש את הדברים השונים, מחפש את האמת , את הבשורה , האנשים צמאים ליצירות שתסברנה להן את העולם שתסברנה להם את החיים , לא אלה שהתחנכו לפיהם, לא אלו שנתחבו בכח לפיהם . אנשים מחפשים את היצירה שתסביר להם את החיים לא כזה ראה וקדש אלא כאפשרות חדשה , כפתח לקראת עולם מתחדש פתח שנוצר בנשמה ולא במחשבה פתח שגם יתן את ההרגשה הנכונה ולא את המחשבה האינטלקטואלית. זאת אחת הסיבות שיש המון פרינג' זאת הסיבה שהמון אירועים פרינג'ים מביאים אליהם המון קהל , הרבה פעמים בהפתעה באופן בלתי צפוי . (ואיני רוצה להכניס עוד המון גורמים החוברים , כמו תקשורת, אינטרנט, זרימת מידע , הגעה ישירה לקהל פוטנציאלי ועוד')

היום יש המון יוצרים , היוצרים הם גם הקהל , היום העירוב בין יוצרים לקהל הוא דבר מתפתח , הוא הולך לקראת מקום שבו מתערבבים יוצרים בקהל היוצרים ומשני גוונים של יעודים מתקבל גוון חדש של יוצרים-קהל-יוצרים.

היום מכיוון שכמעט כולם יוצרים הרי שכולם גם קהל, ואותו קהל יוצר הולך לחזות ביוצר-קהל אחר . מכיוון שהוא יוצר , הוא גם יודע להעריך נכונה את המוצג לפניו . מה שמוצג לפניו מתקבל רק כשהוא אמת ויש בכנפיו בשורה . אותה בשורה הופכת ליצירה המוצגת לפני היוצר הקודם שכעת הוא הקהל וכך ישנה התפתחות מאד מהירה אך מוכרת ומובנת לקהלה . אין היצירה מנותקת היום מהקהל . יותר מאי פעם היצירה מחוברת לקהלה . מובנת ומתקבלת ברצון . יותר מאי פעם היוצר אינו צריך להסביר לקהלו . הסינתזה בין היצירה לקהלה נתפרת תוך כדי התקדמות ובסופה היצירה משולבת בקהלה לבלי הכר. הקהל כבר אחר בגלל היצירה והיצירה גם היא שונה כבר בגלל הקהל שקבל אותה . כלומר היצירה עצמה כפי שהיא מופיעה תהיה דומה לזאת שהופיעה ערב לפני , אבל הבשורה שלה כבר שונתה , היא כבר סונתזה בלב הקהל ולכן היא כבר שונה למעשה. גם המציגים ( רקדנים שחקנים וכאלו מין) כבר יודעים שהיום הם מציגים משהו אחר , שוב, למרות שהמילים אותן מילים והצעדים דומים. ובכל זאת הכל שונה. אני מקווה למענם שהם יודעים שהיצירה כבר שונה . היא שונה בגלל שהיא כבר שנתה את העולם . הבשורה שלה שנתה את העולם . העולם השתנה עקב הבשורה וכך שלובים זה בזה בספירלה , היצירה והעולם מתפתלים זה עם זה משנים זה את זו ומתקדמים תוך כדי השתנות .

כל המתואר כאן מסביר מדוע אין קונצנזוס (מת על המילה הזאת , אחת מהמילים שחייבות לקבל פרס נובל למילים) בפרינג' של היום . כל ההשתנות הבלתי פוסקת , אינה צריכה לייאש אף אחד ( "אוף, כל הזמן צריך ללמוד ולרוץ אחרי ההשתנות , אי אפשר כבר להנות ממה שרכשנו עד כה"...) ההשתנות של היום והחידוש של היום חוץ מהיותם משנים את העולם גם משנים אותנו בלי הרף, ומי אשר משתנה תדירות , מרגיש בליבו את פעימות הזמן את דופק העולם וההשתנות משאירה את האדם שמח ועירני . אפילו אם לא קורים דברים דרמטיים . אז האדם גם לא רץ אחרי גירויים , השמחה שבפנים היא זאת שמאירה לו את החיים . היום החיים צריכים להאיר מבפנים החוצה ולא מהחוצה פנימה . וזה כמובן סיפור אחר לגמרי.

* גם היום יש להקות המושכות קהל של עשרות אלפים , יש להקות כאלה ויש סיבות לכך שהחומרים שלהם מושכים את הקהל הזה ויש משמעות לקהלים שונים. מה מקבלים הקהלים האלו , מה אינם מקבלים בהתכנסויות כאלו, כאן המקום לתיאור מצב שונה .